אלעד נולד ב-21/8/1975 בבית חולים רמב"ם בחיפה להורים שולמית ועצמון ולאחים גיל וירון.

אלעד למד בבית הספר "דינור" ובחטיבת הביניים עירוני ג' ואת לימודיו בתיכון עשה בבית הספר בסמ"ת במגמת תעשיה וניהול וסיים בשנת 1993.
אלעד שיחק כדורגל בקבוצת הילדים של "הפועל חיפה" ובין תחביביו ניתן למנות גם גלישת גלים וסקייטבורד.

בשנת 1994 הגייס אלעד לחטיבת "גולני" לגדוד 13 לאחר מאבקים ארוכים עם הצבא על מנת לשרת ב"גולני".
את רוב שירותו הצבאי עשה אלעד בתוך לבנון והשטחים ולאחר שרות ארוך ומייגע השתחרר ונסע לתקופה של שנה וחצי לשיקגו שם עבר בהובלת דירות כשהוא משלב טיולים ברחבי ארה"ב.

בשנת 1998 לאחר שסיים לימודי מכינה בטכניון החליט אלעד לנסוע להודו ותאילנד "לנקות את הראש" לקראת לימודי הנדסה אזרחית בטכניון שאליהם נרשם.

בשנת 2000, במהלך לימודיו בטכניון הכיר אלעד את אהובת ליבו, גלית, לאחר שנתיים חברות וביום חמישי 22/8/2002 התחתנו גלית ואלעד בקיבוץ יגור.

אלעד המשיך את לימודיו בטכניון ובשנת 2004 סיים את לימודיו בטכניון כמהנדס בהצטיינות, תוך שהוא מקבל חמישה פרסי הצטיינות.

לאחר סיום לימודיו החל אלעד לעבוד בחברת "ניצן-ענבר" – חברה לפקוח בנייה. בעבודתו מוכיח אלעד את כשרונו ומסירותו לעבודה וניהל מספר פרוייקטים גדולים.

בתאריך 3/10/2005, בערב ראש השנה, נולדה לגלית ואלעד תינוקת יפיהפיה בשם אלה – שאלעד בחר את שמה – אלת החן והיופי או אלה ארץ ישראלית. אלה היתה רק בת 10 חודשים ביום מותו של אביה.

אהבתו השניה של אלעד היתה רכיבה על אופניים תוך שהוא מקפיד לרכב בסופי שבוע עם חבריו ואחיו גילי.

בתאריך 30/7/2006, שבועיים, לאחר שהחלה מלחמת לבנון השניה גויס אלעד בצו שמונה ליחידת המילואים שלו, חטיבת כרמלי, שם שובץ כסמל מחלקה במחלקת סיור.

במהלך הלחימה סייע אלעד פעמיים בחילוץ חבריו הפצועים תוך שהוא מעודד את חבריו ברגעים הקשים, ואף סובל מפגיעה ניכרת בשמיעה מהדף הטילים שנוערו לעברו, אך סרב להתפנות לטיפול רפואי והמשיך בלחימה.

ביום האחרון למלחמה, בתאריך 13/8/2006 בשעה 12:29, שעות ספורות לפני הכרזת הפסקת האש, נורו לעבר אלעד וחבריו שני טילים בעת שהיו עסוקים בפינוי חבריהם. אלעד ושלוש מחבריו נהרגו במקום.
על פועלו במלחמה קיבל אלעד את צל"ש האלוף.

כחודש לאחר נפילתו של אלעד נמסר למשפחתו יומן אשר נמצא על גופו אותו הוא כתב במהלך המלחמה.בו הוא מתאר את ארועי הקרבות בזמן אמת. אלעד כתב ביומן על מחשבותיו, התנהלותו, ותחושותיו במהלך המלחמה.

בן 31 היה בנופלו.

יהי זכרו ברוך